טיפול ממוקד פתרון (SFBT): איך הופכים קושי, תקיעות ומשברי חיים לתנועה אמיתית?

על גישה פסיכולוגית שנולדה בשנות השמונים, הכוחות שכבר קיימים בתוכנו, המדע שמאחורי שינוי התנהגותי, והחיבור בין חשיבה ממוקדת פתרון לעבודה הוליסטית, תודעתית ואינטגרטיבית.

יש משהו מתיש בניסיון הבלתי פוסק להבין מדוע אנחנו נמצאים במקום שבו אנחנו נמצאים.

למה אנחנו חוזרים לאותן מערכות יחסים? מדוע אנחנו יודעים מה נכון לנו ובכל זאת פועלים אחרת? למה אנחנו ממשיכים לשחזר דפוסים שכבר זיהינו, ניתחנו ולעיתים אפילו הסברנו לעצמנו עשרות פעמים?

הבנת העבר יכולה להיות חיונית. במיוחד כשמדובר בטראומה, ביחסים פוגעניים ובחוויות שעיצבו את האופן שבו אנחנו תופסים את עצמנו ואת העולם. אבל הבנה אינה תמיד מספיקה כדי לחולל שינוי.

אדם יכול להבין היטב מהיכן מגיע הפחד שלו, ועדיין להתקשות לצאת מהבית. הוא יכול לזהות את מקורו של דפוס הרסני, ועדיין לחזור עליו.

בדיוק בנקודה הזאת נכנסת לתמונה גישה מעניינת בפסיכותרפיה המודרנית: טיפול ממוקד פתרון — Solution-Focused Brief Therapy, או בקיצור SFBT.

היא מציעה שינוי כיוון. לא בהכרח לחקור פחות, אלא ללמוד לשאול גם שאלות אחרות.

לא רק מה קרה לנו, אלא מה אנחנו מבקשים לבנות עכשיו.

מהו טיפול ממוקד פתרון (SFBT)?

טיפול ממוקד פתרון הוא גישת פסיכותרפיה קצרת־מועד, שיתופית ומכוונת עתיד. במקום להקדיש את עיקר העבודה לניתוח מקורות הבעיה, הגישה מתמקדת בזיהוי כוחות ומשאבים קיימים, בהגדרת עתיד רצוי ובבניית צעדים מעשיים לקראתו. היא משתמשת בשאלות ממוקדות, בזיהוי רגעים שבהם הקושי פוחת ובחיזוק יכולתו של האדם להשפיע על חייו.

חשוב להבין: אין מדובר בחשיבה חיובית כפויה, בהתעלמות מכאב או בהנחה שכל בעיה נפתרת באמצעות שינוי מחשבה.

הגישה מכירה בקיומם של כאב ומצוקה, אך אינה מניחה שחייבים לפתור תחילה את כל שאלות העבר כדי להתחיל לנוע קדימה.

כיצד התפתחה הגישה?

שורשיה של Solution-Focused Brief Therapy נמצאים בעבודתם של סטיב דה שייזר (Steve de Shazer), אינסו קים ברג (Insoo Kim Berg) וצוות אנשי טיפול שפעלו ב־Brief Family Therapy Center במילווקי, ארצות הברית, בעיקר במהלך שנות השמונים.

הגישה התפתחה מתוך עבודה מעשית עם יחידים, זוגות ומשפחות, ומתוך ניסיון להבין מה מתרחש בשיחות שמצליחות לעזור לאנשים ליצור שינוי.

במקום להתייחס לכל קושי כאל מערכת שחייבים לנתח במלואה לפני שאפשר לפעול, אנשי הצוות החלו להתעניין במיוחד במה שכבר עובד בחייהם של אנשים.

מתי הבעיה פחות נוכחת? מה האדם עושה אחרת ברגעים האלה? אילו יכולות הוא כבר מפעיל מבלי להעניק להן חשיבות? כיצד יבחין בכך שמשהו מתחיל להשתנות?

מאחורי השאלות האלה נמצאת תפיסה משמעותית: האדם אינו רק אוסף הבעיות והפגיעות שלו.

יש בו גם ניסיון, ידע, יכולות התמודדות, מערכות יחסים, העדפות והיסטוריה של הצלחות, אפילו אם הן קטנות או נשכחו בתוך המשבר הנוכחי.

המטפל אינו אמור להכתיב לאדם כיצד עליו לחיות, אלא לעבוד איתו כדי לגלות ולפתח אפשרויות שמתאימות לחייו.

בין הבנת העבר לבניית העתיד

אחת הטעויות הנפוצות בהבנת טיפול ממוקד פתרון היא המחשבה שהשיטה מבקשת להתעלם מהעבר.

בפועל, ההבדל המרכזי הוא בדרך שבה משתמשים במידע.

אפשר לחקור אירוע עבר כדי להבין כיצד נוצר דפוס. אבל אפשר גם לחקור את העבר כדי לזהות רגע שבו האדם הצליח לפעול אחרת.

לדוגמה, אדם שחווה חרדה בסיטואציות חברתיות עשוי לתאר שבוע עמוס במתח ובתחושת הימנעות. בתוך השיחה מתברר שבאחד הימים הוא הצליח לנהל שיחה נעימה עם עמית לעבודה.

גישה שממוקדת בבעיה עשויה לשאול בעיקר מה מעורר את החרדה. הגישה הממוקדת פתרון תתעניין גם במה שאפשר את אותה שיחה: האם האדם הרגיש בטוח יותר? האם הסביבה הייתה שונה? האם הוא הכין את עצמו? מה עשה שראוי לחזור עליו?

אלה אינן בהכרח שאלות מתחרות.

אפשר להבין מדוע נוצרה פגיעה, ובמקביל לחקור מה מאפשר לאדם לחיות אחרת למרות הפגיעה.

וזה הבדל חשוב במיוחד בעבודה עם טראומה. התקדמות אינה מחייבת הכחשה של מה שקרה, מחילה כפויה או ניסיון לייחס משמעות חיובית לאירוע פוגעני.

לפעמים הצעד הראשון אינו להרגיש טוב יותר, אלא להרגיש בטוח יותר.

העקרונות המרכזיים של טיפול ממוקד פתרון

האדם הוא שותף פעיל, לא בעיה שצריך לתקן

אחד מיסודות השיטה הוא הכרה בכך שלאדם יש ידע ייחודי על חייו.

איש מקצוע יכול להביא הבנה קלינית, ניסיון וכלים, אך האדם עצמו מביא את ההיכרות הקרובה ביותר עם עולמו, עם הערכים שלו ועם האפשרויות המעשיות העומדות בפניו.

לכן העבודה נעשית בשיתוף. המטרות אינן אמורות להיגזר רק מהגדרת הבעיה או מציפיות הסביבה.

אדם אחד ירצה לשפר את יכולתו ליצור קשרים. אחר ירצה ללמוד להציב גבולות. שלישי ירצה להחזיר לחייו שגרה בסיסית אחרי תקופה של משבר.

מה שנחשב הצלחה חייב להיות משמעותי עבור האדם עצמו.

הגדרת עתיד רצוי במקום היעדר בעיה בלבד

יש הבדל בין לומר "אני לא רוצה לפחד יותר" לבין לומר "אני רוצה להיות מסוגל להשתתף בארוחה משפחתית ולהרגיש חופשי לדבר".

המטרה השנייה מתארת התנהגות וחוויה שאפשר לזהות.

ככל שהתיאור מדויק יותר, כך אפשר לחקור אילו פעולות, תנאים ותמיכות עשויים לקרב את האדם אליו.

העתיד הרצוי אינו חייב להיות מהפכני. לעיתים הוא מתחיל בשינה טובה יותר, בשיחה אחת כנה או ביכולת לומר לא מבלי להרגיש אשמה במשך יומיים.

זיהוי משאבים והצלחות שכבר קיימים

כאשר אדם נמצא במשבר ממושך, תשומת הלב שלו עלולה להתכנס סביב הכישלונות, הסכנות והקשיים.

הגישה הממוקדת פתרון מחפשת תמונה רחבה יותר.

מה עזר בעבר? אילו פעולות אפשרו להחזיק מעמד? מי מעניק תמיכה? מתי האדם מרגיש מעט יותר יציב?

אין כאן הנחה שכל אדם מחזיק כבר בכל המשאבים הדרושים לו. לפעמים חסרים משאבים ממשיים: כסף, ביטחון, תמיכה משפחתית, טיפול רפואי או תנאי חיים בסיסיים.

ההכרה בכוחות האישיים אינה מבטלת את החשיבות של עזרה חיצונית.

שינוי קטן הוא שינוי שיש לו ערך

אנחנו נוטים להעריך שינוי לפי עוצמתו. אלא שבחיי היומיום, תהליכים משמעותיים מורכבים לעיתים קרובות מהחלטות קטנות שחוזרות על עצמן.

מי שהתקשה להציב גבולות עשוי להתחיל בכך שלא יענה מיד להודעה שמעוררת בו לחץ.

אדם שסובל מהצפה עשוי ללמוד לזהות מתי הוא זקוק להפסקה לפני שהמצב מסלים.

הגישה מבקשת לזהות את ההתקדמות הזאת, ללמוד ממנה ולבדוק כיצד אפשר להרחיב אותה.

הכלים המרכזיים של SFBT: כיצד נראית העבודה בפועל?

שאלת הנס — Miracle Question

אחת הטכניקות המזוהות ביותר עם השיטה היא שאלת הנס.

הרעיון פשוט לכאורה: לדמיין שבמהלך הלילה התרחש שינוי, והבעיה שהביאה את האדם למפגש כבר אינה מנהלת את חייו.

מכיוון שהשינוי התרחש בזמן שישן, הוא אינו יודע על כך.

כיצד יבחין בבוקר שמשהו השתנה? מה יהיה הדבר הראשון שיעשה אחרת? מה ישימו לב האנשים הקרובים אליו?

למרות השם, שאלת הנס אינה מבוססת על אמונה בנסים או על טענה שאפשר לשנות את המציאות באמצעות מחשבה בלבד.

זהו תרגיל שיחתי ודמיוני שמטרתו להפוך משאלה כללית לתיאור מוחשי של חיים רצויים.

לדוגמה, אישה שמבקשת להחזיר לעצמה ביטחון לאחר קשר פוגעני עשויה לתאר בוקר שבו היא אינה ממהרת לבדוק אם בן זוגה לשעבר שלח הודעה.

בהמשך אפשר לברר מה יאפשר לה להתקרב למצב הזה באופן בטוח ומעשי.

במקום להבטיח שינוי קסום, השאלה יוצרת נקודת התייחסות שאפשר לעבוד איתה.

שאלות מדרג — Scaling Questions

שאלות מדרג משתמשות בסולם מספרי, לרוב מאפס עד עשר, כדי לתאר את מקומו הנוכחי של האדם ביחס למטרה.

נניח שאדם מדרג את תחושת המסוגלות שלו בארבע מתוך עשר.

השאלה המעניינת אינה רק מדוע הוא אינו בעשר.

אפשר לשאול מדוע הוא בארבע ולא בשתיים. מה כבר מאפשר לו להיות שם? מה יהיה הסימן הראשון לכך שהתקדם לחמש?

השימוש במספרים אינו הופך רגשות למדידה רפואית מדויקת. זהו כלי שיחתי המסייע לזהות הבדלים, להגדיר התקדמות ולבחור פעולות אפשריות.

שאלות על יוצאי דופן — Exception Questions

בעיות רבות אינן מתרחשות באותה עוצמה ובאותה תדירות בכל רגע.

גם בתקופה קשה במיוחד עשויים להיות רגעים שבהם המצוקה פוחתת מעט.

שאלות על יוצאי דופן מבקשות לזהות את הרגעים האלה.

מתי היה קצת יותר קל? מה היה שונה באותו יום? האם משהו בהתנהגות, בסביבה או בתמיכה שקיבלת השפיע?

המטרה אינה להוכיח שהבעיה אינה אמיתית, אלא לחפש מידע שעשוי לעזור.

לפעמים מתגלה שהתנאים שסייעו אינם בשליטת האדם. גם זה מידע חשוב, משום שהוא מאפשר לחשוב לא רק על שינוי פנימי, אלא גם על התאמת הסביבה.

שאלות התמודדות — Coping Questions

יש מצבים שבהם שאלת העתיד הרצוי מרגישה רחוקה מדי.

אדם שנמצא במשבר עמוק עשוי לא להיות מסוגל לדמיין כרגע חיים טובים יותר.

במצבים כאלה אפשר להתעניין דווקא בהישרדות ובהתמודדות היומיומית.

מה עוזר לך לעבור את היום? איך הצלחת להמשיך למרות מה שקרה? מי נמצא לצדך? איזה דבר קטן מאפשר לך להחזיק מעמד?

השאלות האלה אינן דורשות אופטימיות. הן מכירות במאמץ שהאדם כבר משקיע.

שאלות על מערכות יחסים ושינוי שניתן להבחין בו

מכיוון שהגישה צמחה מתוך עבודה מערכתית ומשפחתית, היא מתעניינת גם באופן שבו אחרים עשויים לזהות שינוי.

אם אדם יתחיל להרגיש בטוח יותר, כיצד הדבר יופיע ביחסים שלו? האם יהיה מסוגל לבקש עזרה? האם יפסיק להסכים אוטומטית לדברים שאינו רוצה?

כאן אפשר לעבור מהחוויה הפנימית לפעולה בתוך החיים.

עם זאת, כאשר מדובר ביחסים אלימים או בשליטה כפייתית, הבטיחות קודמת לכל ניסיון לשנות את הדינמיקה. אין לצפות מאדם פגוע לנהל משא ומתן עם מי שמסכן אותו.

מה המחקר המדעי אומר על יעילות הגישה?

טיפול ממוקד פתרון כבר אינו רק רעיון מעניין מעולם הפסיכותרפיה. במשך השנים פורסמו מחקרים שבחנו את השפעותיו על רווחה נפשית, תפקוד, יחסים, התמודדות והתקדמות לעבר מטרות.

סקירת־על שפורסמה בכתב העת Psychotherapy Research ב־2025 ניתחה 25 סקירות שיטתיות, מהן 15 מטא־אנליזות.

החוקרים מצאו תמיכה חיובית בגישה במגוון אוכלוסיות והקשרים. רמת ביטחון גבוהה יחסית בראיות נמצאה לגבי שיפור תסמיני דיכאון, בריאות נפשית כללית והתקדמות לעבר מטרות אישיות בקרב מבוגרים.

מטא־אנליזה נוספת, שפורסמה ב־Clinical Psychology Review בדצמבר 2024, כללה 72 מחקרים ו־489 אומדני השפעה. החוקרים מצאו השפעה חיובית כוללת על קשיים פסיכו־חברתיים, אך גם הבדלים משמעותיים לפי סוג האוכלוסייה, אופן ההתערבות וקבוצת ההשוואה.

חשוב להבין את המשמעות של הממצאים האלה.

הם אינם מבטיחים ששיטה מסוימת תפתור כל בעיה בתוך כמה מפגשים. הם גם אינם מוכיחים שגישה זו עדיפה תמיד על CBT, על טיפול פסיכודינמי או על שיטות מבוססות אחרות.

המחקר תומך בשימוש ב־SFBT ככלי טיפולי משמעותי במצבים מתאימים, ובו בזמן מצביע על הצורך במחקרים איכותיים נוספים, במיוחד לגבי משך ההשפעה והתאמת הגישה למצבים קליניים מורכבים.

למי הגישה עשויה להתאים?

טיפול ממוקד פתרון נחקר בהקשרים שונים, ובהם קשיים רגשיים, יחסים בין־אישיים, מסגרות חינוכיות, התמודדות עם מצבי חיים מורכבים ותהליכי שינוי אישי.

חרדה, עומס רגשי ומצב רוח ירוד

אדם שמתמודד עם חרדה עלול להרגיש שכל מחשבותיו ופעולותיו מוכתבות על ידי הפחד.

שאלות ממוקדות פתרון יכולות לסייע לזהות רגעים שבהם יש מעט יותר יציבות, לתאר מטרות אפשריות ולבחון כיצד ניתן להתקדם אליהן.

עם זאת, בהפרעות חרדה ובדיכאון קליני נדרשת הערכה מקצועית והתאמת טיפול לפי חומרת המצב. SFBT היא אחת הגישות שנחקרו, ולא תחליף אוטומטי לכל טיפול אחר.

מערכות יחסים פוגעניות ובנייה מחדש

לאחר קשר רעיל או פוגעני, אדם עשוי להתקשות לסמוך על שיקול הדעת שלו.

העבודה אינה מסתכמת בשאלה מדוע נשאר בקשר. חשוב גם לשאול מה יעזור לו להרגיש בטוח, לזהות גבולות, להרחיב את התמיכה סביבו ולבנות מחדש עצמאות.

שאלות אלה יכולות להשתלב בליווי מתאים, לצד טיפול מקצועי כשנדרש.

התמכרויות ושינוי הרגלים

בתהליכי החלמה מהתמכרות, הפסקת השימוש היא לעיתים רק חלק מן העבודה.

אדם עשוי להזדקק גם לבניית שגרה, קשרים משמעותיים, דרכי התמודדות עם לחץ וזהות שאינה מאורגנת סביב החומר או ההתנהגות הממכרת.

חשיבה ממוקדת פתרון יכולה לסייע בבירור החיים שרוצים לבנות ובהצבת צעדים מדורגים, אך אינה מחליפה גמילה רפואית, טיפול בהתמכרויות או תוכנית החלמה מקצועית.

מצבי חיים מתמשכים ומגבלות בריאותיות

כאשר אדם מתמודד עם מחלה כרונית או מגבלה פיזית, לא תמיד אפשר לשנות את המצב הרפואי עצמו.

אבל לפעמים אפשר לעבוד על היבטים מסוימים של איכות החיים: תמיכה, שגרה, פעילות מותאמת, קשרים ותחושת משמעות.

התמקדות במה שניתן להשפיע עליו אינה הכחשה של המחלה, אלא ניסיון להשאיר לאדם מרחב של בחירה בתוך המציאות הקיימת.

כיצד העקרונות האלה מתחברים לעבודה שלי בשדה הריפוי הקוונטי?

כאן חשוב לי לעשות הבחנה.

SFBT היא גישת פסיכותרפיה מוגדרת, עם מסגרת מקצועית, הכשרה וספרות מחקרית משלה.

אני לא מציג את המפגשים שלי כפסיכותרפיה מסוג SFBT. מה שמעניין אותי הוא האפשרות לשלב עקרונות של חשיבה ממוקדת פתרון בתוך עבודה אינטואיטיבית ואינטגרטיבית — בלי לבלבל בין השיטות ובלי לייחס לכלים רוחניים את הראיות שנאספו במחקר על פסיכותרפיה.

בשדה הריפוי הקוונטי אני לא מתחיל מהשאלה איזו שיטה אני רוצה להפעיל.

אני מתחיל מהאדם שנמצא מולי.

מה הוא חווה? מה הוא מבקש לשנות? מה כבר ניסה? אילו משאבים קיימים בחייו? האם נכון כרגע להעמיק בחקירה פנימית, או דווקא להתמקד בקרקוע, בבהירות ובצעד הבא?

המענה משתנה מאדם לאדם.

רווחה רגשית: קודם ליצור קרקע

במפגשי ליווי בחרדה, מצב רוח ירוד ורווחה רגשית, הדגש הוא על יציבות, הקשבה, קרקוע ובחינה של דפוסים שמשפיעים על החיים.

חשיבה ממוקדת פתרון עשויה לעזור להגדיר מה האדם מבקש לשנות, לזהות משאבים זמינים ולהתייחס גם להצלחות קטנות.

לפעמים זה אומר לבנות מחדש שגרת שינה. לפעמים ללמוד לזהות רגע שבו העומס מתחיל לעלות. לפעמים להבחין בין מה שנמצא בשליטתנו לבין מה שדורש תמיכה מבחוץ.

מערכות יחסים: מהדפוס הפוגעני אל הבחירה האישית

בעבודה שלי סביב מערכות יחסים רעילות ודינמיקות נרקיסיסטיות, אני מתעניין גם במה שקרה וגם במה שהאדם מבקש להחזיר לעצמו.

אפשר להבין לעומק את הדינמיקה הפוגענית ועדיין להישאר שבויים בתוכה מבחינה רגשית.

השאלות המעשיות חשובות לא פחות: כיצד נראה גבול בריא? מה מאפשר להפסיק להגיב אוטומטית? איך בונים מחדש אמון עצמי? ומה עושים כשהעבר ממשיך להשפיע על ההחלטות בהווה?

במקרים של סכנה או פגיעה מתמשכת, בטיחות וסיוע מתאים קודמים לעבודה התודעתית.

החלמה מהתמכרויות: לא רק מה מפסיקים, אלא מה בונים

גם במסגרת ליווי בהחלמה מהתמכרויות ובנייה מחדש, העיקרון הזה משמעותי עבורי.

הפסקת דפוס ממכר יכולה ליצור חלל עצום. השאלה אינה רק איך נמנעים מחזרה אליו, אלא אילו חיים אנחנו בונים במקומו.

מה מחזיק אותנו? כיצד מזהים רגעי סיכון? אילו הרגלים, אנשים ומשאבים יכולים להפוך את ההחלמה למעשית יותר?

נשימה, תודעה ועבודה אנרגטית

לצד השיחה והחשיבה, אני עובד גם עם כלים חווייתיים.

עבודת נשימה מודעת — Breathwork יכולה להשתלב בתהליך של קשב לגוף, ויסות והכנה לעבודה פנימית. בתרגולים מסוימים היא מסייעת לאנשים לשים לב לשינויים במצבם הגופני והרגשי.

במפגשי עבודה אנרגטית ותודעתית רב־ממדית עשויים להשתלב גם דמיון, סמלים, חקירת אמונות והתבוננות בחוויה האישית באמצעות שפה רוחנית ואנרגטית.

אלה מסגרות עבודה שונות. המחקר על SFBT אינו מוכיח את יעילותן של שיטות אנרגטיות, ואין צורך לטעון אחרת כדי לחקור את המשמעות שאדם מוצא בהן.

המכנה המשותף מבחינתי הוא האדם והיכולת שלו לזהות כיוון, להבין מה משמעותי עבורו ולבחור כיצד להמשיך.

מה אסור לפספס כשעובדים בגישה ממוקדת פתרון?

שינוי אינו תמיד עניין של רצון, כוח מחשבה או מחויבות אישית.

יש מצבים שבהם אדם זקוק קודם כול לביטחון, לטיפול נפשי, לסיוע כלכלי, להתערבות רפואית או להגנה מפני אלימות.

אדם בדיכאון קשה אינו בהכרח מסוגל ליישם אפילו משימה קטנה. מי שנמצא במערכת יחסים מסוכנת אינו זקוק לעוד עידוד "לחשוב חיובי". ומי שחווה הצפה בעקבות טראומה אינו חייב להיכנס לתרגילי דמיון או נשימה אינטנסיביים.

השאלה המקצועית אינה רק איזה כלי עשוי לעזור, אלא גם מתי הוא מתאים, מתי אינו מתאים ומתי צריך להפנות לאיש מקצוע אחר.

גם זו חלק מהיכולת ליצור שינוי אמיתי.

לסיכום: לא חייבים להבין הכול כדי להתחיל להשתנות

אחת התובנות החשובות שאני לוקח מעולם החשיבה הממוקדת פתרון היא שלא כל התקדמות מתחילה בגילוי דרמטי.

לפעמים היא מתחילה בשאלה מדויקת.

אנחנו יכולים להקדיש שנים לניסיון להבין את כל מה שעיצב אותנו. חלק מהחקירה הזאת הכרחי. חלקה עשוי לפתוח דלתות עמוקות.

אבל לצד ההבנה, כדאי שנדע לשאול גם מה אנחנו בונים מתוך מה שכבר למדנו.

לא כדי למחוק את העבר, ולא כדי להעמיד פנים שהכאב הסתיים.

אלא כדי שלא כל העתיד שלנו ייקבע רק על פיו.

בשדה הריפוי הקוונטי אני מתייחס לאדם כאל מכלול של גוף, רגש, תודעה, חוויות חיים ומשמעות. אין שיטה אחת שמתאימה לכולם ואין הבטחה לתוצאה מסוימת.

אם אתם מרגישים שמשהו בחיים מבקש להשתנות, אבל עדיין לא ברור לכם מאיפה להתחיל, אפשר לכתוב לי ולבחון יחד את נקודת הפתיחה.

ניצן סולומון | שדה הריפוי הקוונטי

הבהרה: המאמר מיועד למידע ולהעשרה. SFBT מתוארת כאן כגישה פסיכותרפית שנחקרה מדעית. המפגשים המוצעים בשדה הריפוי הקוונטי הם עבודה משלימה ואינם אבחון, טיפול רפואי או פסיכותרפיה. הם אינם מחליפים טיפול של אנשי מקצוע מוסמכים.

מקורות מחקריים להעמקה. שני המחקרים בוחנים את SFBT כגישה פסיכותרפית; הם אינם בוחנים עבודה אנרגטית או רוחנית.