אוריאלה קם-מורין

יש הרבה דרכים להגיע לעולם התקשור. יש מי שמגיע דרך חוויה חד-פעמית. יש מי שמגיע דרך מדיטציה. ויש מי שפשוט הרגיש מאז ומתמיד שהוא קולט יותר ממה שנאמר בקול.

והחלק המעניין מתחיל בדרך כלל אחר כך. איך יודעים מה באמת קלטנו? איך מבדילים בין אינטואיציה, מחשבה, פחד ומשאלה? איך הופכים חוויה רגעית למשהו שאפשר לחזור אליו בכוונה — בלי להפוך כל תחושה לנבואה?

בדיוק במקום הזה העבודה של אוריאלה קם-מורין מעניינת אותי. לא רק כי היא עוסקת בתקשור כבר שנים רבות, אלא כי היא מלמדת אותו כמשהו שאפשר לתרגל, לבדוק ולחדד.

וזו הסיבה שהיא נמצאת בבחירות מהשדה.

מה הם מלמדים

אוריאלה מלמדת בישראל מאז 1999, ופועלת יותר משני עשורים בתחומי התקשור, התודעה וההתפתחות האישית.

במהלך השנים היא פיתחה את שיטת אומגה, הקימה את מכללת אומגה, כתבה את הספר *המגנט*, והנחתה את סדרת הטלוויזיה *הסוד מאחורי הסוד*. חלק ניכר מהמורים שפועלים בתחום הזה בישראל היום עברו קודם בחדרים שלה.

העולם שהיא בנתה רחב יותר מקורס תקשור אחד — תודעה, כוונה, דפוסים, מערכות יחסים, שפע, קבלת החלטות וכיוון. העמוד הזה לא מנסה לסכם את כולו. הוא עוסק בחלק שאני מכיר ושבחרתי להמליץ עליו: ללמוד לתקשר בעצמכם.

שיטת אומגה

הכשרת התקשור שלה יושבת בתוך תפיסה רחבה יותר של תודעה, כוונה, והקשר בין העולם הפנימי לבין האופן שבו אנחנו באמת חיים. חלק מהתלמידים מגיעים אליה דרך תקשור וממשיכים לאומגה; אחרים מגיעים בכיוון ההפוך.

אין שום צורך לקחת את כל החבילה. ללמוד כלי אחד. לבדוק אותו. ואז להחליט אם רוצים עוד.

EMIO

היא מלמדת גם כלי שפיתחה בשם EMIO, הכולל עבודה עם תנועות עיניים בתוך המסגרת שלה.

כאן חשובה הבחנה אחת. EMIO הוא כלי של אוריאלה והוא אינו EMDR, שהיא שיטה טיפולית מובנית שמעבירים אנשי מקצוע מוסמכים בתחום בריאות הנפש. שדה הריפוי הקוונטי אינו מציג את EMIO כתחליף ל-EMDR, לפסיכותרפיה או לטיפול מקצועי בטראומה. הוא חלק מהמסגרת החינוכית שלה, וכך הוא מתואר.

מה הם עושים טוב

תקשור כמיומנות, לא כהופעה

חלק גדול מהעולם הזה בנוי סביב אדם אחד שאמור לראות משהו בשבילכם. אתם מגיעים, הוא מקבל מסר, אתם מקשיבים, והמפגש נגמר.

זו הצורה השנייה. המטרה היא לא להפוך את המורה למתווכת קבועה ביניכם לבין האינטואיציה שלכם — אלא ללמד אתכם לעבוד איתה בעצמכם. כלי רוחני אמור להשאיר את האדם עם יותר עצמאות, לא עם תלות חדשה.

הפרשנות, ושם זה נעשה שימושי

לקבל משהו זה חצי. להבין מה עושים איתו זה החצי השני, וזה החצי שרוב ההכשרות הקצרות משאירות פתוח.

מה שעולה יכול להיות תמונה, מילה, תחושה, צבע, זיכרון, משפט, תגובה בגוף, או רעיון שפשוט נכנס. ואז מגיעה השאלה המתבקשת: מה זה אומר? היא מקדישה לזה זמן אמיתי. בלי זה, התקשור נשאר אוסף של סימנים.

מקום גם לספק

כמעט כל מי שמתחיל לעבוד ברצינות עם אינטואיציה פוגש את אותו קיר: *אולי פשוט המצאתי את זה.* זה טבעי. המוח חושב, הדמיון עובד, וציפיות ופחדים ורצונות כולם דוחפים.

אמון לא נבנה מהכרזה שכל מחשבה היא מסר. הוא נבנה מתרגול, משימת לב למה שחוזר, ומלמידה של ההבדלים הדקים בין סוגים של מידע פנימי. הקורס שלה לא מעמיד פנים שיום אחד ייפתח שער והספק ייעלם. הוא נותן מקום גם לספק עצמו.

בלי להסתבך עם המילים

אנשים קולטים אחרת — תמונות, מילים, תחושה, או ידיעה פנימית שקשה להסביר. השמות המקובלים הם ראייה, שמיעה, תחושה וידיעה אינטואיטיבית. לא צריך להחליט מראש איזה סוג אתם; הערוץ החזק מתברר בדרך כלל מתוך התרגול.

למי זה מתאים

• אתם רוצים לתקשר בעצמכם ולא לשלם למישהו שיעשה את זה בשבילכם
• אתם כבר חווים אינטואיציה חזקה אבל לא יודעים איך לעבוד איתה
• ניסיתם בעבר והפסקתם, כי לא סמכתם על מה שקיבלתם
• אתם כבר עובדים עם אנשים ורוצים להבין טוב יותר סמלים ומידע אינטואיטיבי
• אתם מעדיפים ללמוד בלייב, עם מורה, ולא לבד מול שעות של הקלטות